מס שבח על דירה בירושה — מתי היורש פטור ומתי משלמים

נכתב ונסקר על ידי עו"ד דוד אבבהעודכן לאחרונה:

התשובה הקצרה: על עצם קבלת הדירה בירושה לא משלמים מס כלל — בישראל אין מס עיזבון, וקבלת דירה בירושה אינה נחשבת "מכירה". שאלת המס נבחנת רק ביום שבו היורש מוכר את הדירה. ואז, גם אם ליורש יש כבר דירה משלו, ייתכן שהוא זכאי לפטור מלא ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין. במאמר זה: שלושת התנאים לפטור, מה עושים כשהם לא מתקיימים, ואיך הסכם חלוקת עיזבון יכול לחסוך — או לעלות — עשרות אלפי שקלים.

ירושה עצמה אינה ממוסה

בישראל בוטל מס העיזבון לפני עשרות שנים, ומאז אין מס על העברת נכסים מהמוריש ליורשיו. חוק מיסוי מקרקעין קובע במפורש שהורשה אינה "מכירה" — ולכן רישום הדירה על שם היורשים בטאבו, לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, אינו מייצר אירוע מס. אין מס שבח, אין מס רכישה, ואין דיווח על עסקה.

אירוע המס נולד רק כאשר היורש מחליט למכור את הדירה. באותו רגע הוא נחשב מוכר לכל דבר, וחל עליו מס שבח — מס על הרווח שנצבר בנכס. השאלה המרכזית היא אם הוא זכאי לפטור, ולאיזה סוג של פטור.

הפטור המיוחד ליורשים — שלושת התנאים

סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין יצר פטור ייעודי למכירת "דירת מגורים מזכה" שהתקבלה בירושה. הפטור ניתן בהתקיים שלושה תנאים מצטברים — כלומר כולם יחד, ולא רק חלקם:

  1. קרבת המשפחה: המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו (ילד, נכד וכן הלאה), או בן זוג של צאצא. אח, אחיין או חבר שירשו דירה בצוואה — אינם נכנסים להגדרה.
  2. דירה אחת בלבד למוריש: ערב פטירתו היה המוריש בעלים של לא יותר מדירת מגורים אחת. אם למוריש היו שתי דירות במועד הפטירה, הפטור הזה לא חל על אף אחת מהן.
  3. זכאות המוריש עצמו: אילו המוריש היה עדיין בחיים ומוכר את הדירה בעצמו — הוא היה זכאי לפטור ממס שבח. כלומר, בוחנים את מצבו של הנפטר, לא של היורש.

שימו לב לתנאי השני והשלישי: הם מתמקדים כולם במוריש. הבדיקה היא היסטורית — מה היה מצבו של הנפטר ערב פטירתו, וכמה דירות היו רשומות על שמו.

למה הפטור הזה כל כך שווה

היתרון הגדול: פטור 49ב(5) אינו תלוי כלל במספר הדירות שיש ליורש עצמו. יורש שבבעלותו כבר שתיים או שלוש דירות יכול למכור את הדירה שירש בפטור מלא ממס שבח — בלי לפגוע בזכויותיו לפטור על דירותיו האחרות. זה יתרון עצום לעומת פטור דירה יחידה הרגיל, שמותנה בכך שלמוכר אין דירה נוספת.

בנוסף, הפטור הזה נבחן לכל דירה שהתקבלה בירושה בנפרד. יורש שקיבל דירה מאביו ודירה מאמו — כל אחת מהן נבחנת בפני עצמה לפי מצבו של אותו מוריש.

מה עושים כשהתנאים לא מתקיימים — החלופות

אם אחד משלושת התנאים אינו מתקיים — למשל המוריש היה בעלים של שתי דירות, או שהיורש הוא אח ולא צאצא — הפטור הייעודי נשלל. אבל זה לא סוף הדרך: קיימים שני מסלולים חלופיים.

  • פטור דירה יחידה של היורש (סעיף 49ב(2)): אם הדירה שירשתם היא הדירה היחידה שבבעלותכם, ואתם עומדים ביתר תנאי הסעיף (תקופת צינון בין פטורים, תקרת שווי ועוד), תוכלו למכור בפטור על בסיס מעמדכם שלכם — ולא על בסיס מעמד המוריש. פירוט מלא במדריך פטור דירה יחידה.
  • חישוב לינארי מוטב: גם ללא פטור מלא, החוק מאפשר לחשב את המס כך שהשבח שנצבר עד 1.1.2014 פטור לחלוטין, ורק השבח שנצבר מאותו מועד ואילך חייב במס בשיעור 25%. בדירות ותיקות זו הטבה דרמטית.

נעלי המוריש והחישוב הלינארי

כשיורש מוכר דירה שקיבל בירושה, הוא נכנס לנעלי המוריש. המשמעות: שווי הרכישה ויום הרכישה של הדירה נקבעים לפי המוריש — לפי המחיר ששילם והתאריך שבו הוא רכש את הדירה, ולא לפי יום הפטירה או שווי הדירה במועד זה. זה נשמע כמו חיסרון (השבח "גדול" יותר), אך בפועל זהו יתרון משמעותי דווקא בזכות החישוב הלינארי.

דוגמה מספרית: המוריש רכש את הדירה ב-1990 והיא נמכרת היום על ידי היורש. יום הרכישה שנספר הוא 1990 — כלומר תקופת ההחזקה נמתחת על פני יותר מ-35 שנה, מתוכן כ-24 שנה לפני 1.1.2014. לפי החישוב הלינארי, החלק היחסי של השבח שנצבר עד 2014 פטור לגמרי, וחייב במס רק החלק היחסי שמ-2014 ואילך — כשני שלישים מהשבח פטורים. הלינאריות פוטרת את רוב השבח.

הסכם חלוקת עיזבון — ההזדמנות והמלכודת

כשיש כמה יורשים וכמה נכסים בעיזבון, נהוג לערוך הסכם חלוקת עיזבון: אחד מקבל את הדירה, אחר מקבל את הכספים או נכס אחר. החוק מכיר בכך שהחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה "מכירה" — ולכן אינה ממוסה כלל, גם אם היא מסטה מהחלוקה שנקבעה בצו הירושה.

המלכודת — כספי איזון מבחוץ: הפטור הזה מותנה בכך שלא משולמים כספי איזון מחוץ לנכסי העיזבון. אם יורש אחד מקבל את הדירה ומשלם לאחיו מכיסו הפרטי כדי לאזן — אותו חלק נחשב עסקת מכר חייבת במס שבח ובמס רכישה. איזון מתוך נכסי העיזבון עצמו (כסף שהיה בחשבון המנוח, למשל) אינו יוצר חבות. ההבדל בין שתי החלופות יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים.

כמו כן, מכירת חלק בירושה בין אחים לאחר שהעיזבון כבר חולק — כלומר אח שקונה מאחיו את חלקו בדירה שכבר נרשמה על שם שניהם — היא עסקת מקרקעין לכל דבר: חייבת בדיווח, במס שבח למוכר ובמס רכישה לקונה.

מכירה בפועל — לוחות זמנים וליווי

לפני שניתן למכור דירה שהתקבלה בירושה יש להסדיר את הרישום: הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה דרך הרשם לענייני ירושה, ורישום הזכויות על שם היורשים בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל. לאחר החתימה על הסכם המכר, הדיווח לרשות המסים והבקשה לפטור מוגשים בתוך 30 יום; תשלום המס — בתוך 60 יום.

בחירת מסלול הפטור הנכון — 49ב(5), פטור דירה יחידה או חישוב לינארי — אינה טכנית: היא נעשית פעם אחת ומשפיעה גם על זכויותיכם בעסקאות עתידיות. בדיקה מוקדמת של מצב הדירות של המוריש ושל היורשים, וניסוח נכון של הסכם חלוקת העיזבון, הם החלק שמייצר את החיסכון. עורך דין דובר אמהרית מאפשר לבני הקהילה האתיופית לנהל את התהליך הרגיש הזה בשפה שלהם — מצו הירושה ועד המכירה בפועל.

שאלות נפוצות

האם משלמים מס על עצם קבלת הירושה?

לא. בישראל אין מס עיזבון, וקבלת דירה בירושה אינה נחשבת "מכירה" לפי חוק מיסוי מקרקעין. אין מס שבח, אין מס רכישה ואין חובת דיווח על עסקה. המס נבחן רק ביום שבו היורש מוכר את הדירה.

ירשתי דירה ויש לי כבר דירה — אשלם מס?

לא בהכרח. הפטור לפי סעיף 49ב(5) אינו תלוי במספר הדירות שבבעלות היורש. אם המוריש היה בעלים של דירה אחת בלבד ערב פטירתו, אתם בן זוג או צאצא שלו, והוא עצמו היה זכאי לפטור — תוכלו למכור בפטור מלא גם אם יש לכם עוד דירות.

מה קורה אם למוריש היו שתי דירות?

פטור 49ב(5) נשלל, כי אחד התנאים הוא שערב הפטירה היה המוריש בעלים של לא יותר מדירת מגורים אחת. במקרה כזה בודקים אם היורש זכאי לפטור דירה יחידה משלו, ואם לא — משתמשים בחישוב הלינארי המוטב, שבדירות ותיקות פוטר את רוב השבח.

לפי איזה שווי מחשבים את השבח — יום הפטירה או יום הרכישה של המוריש?

לפי המוריש. היורש "נכנס לנעלי המוריש": שווי הרכישה ויום הרכישה נקבעים לפי המחיר והתאריך שבהם המוריש רכש את הדירה, ולא לפי מועד הפטירה. יום רכישה היסטורי מגדיל את חלק השבח הפטור בחישוב הלינארי.

האם הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים חייב במס?

החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה נחשבת מכירה ואינה ממוסה — בתנאי שלא משולמים כספי איזון מחוץ לנכסי העיזבון. אם יורש משלם לאחיו מכספו הפרטי כדי לאזן, אותו חלק הופך לעסקה חייבת במס שבח ובמס רכישה.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין, הסכומים והנהלים עשויים להשתנות מעת לעת.

מאמרים קשורים

יצירת קשר

השאירו פרטים ונחזור אליכם, או צרו קשר ישירות בטלפון או בוואטסאפ.